|
בפרשת השבוע, פרשת "עקב", אנו מצווים על מצווה יומיומית ואפילו כמה פעמים ביום, מצוות ברכת המזון: "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך".
למאמר המלא...
|
|
בדרך צחות אפשר לומר כי באותיות "עש''ב" מרומזים שמות החג, ואלו הן: "עצרת ", " שבועות ", " ביכורים"...
למאמר המלא...
|
|
הנה שוב מגיע חג הפסח ועם ישראל ישב כולו סביב שולחן הסדר, יאמר את ההגדה ויאכל ממאכלי החג.
למאמר המלא...
|
|
הרה"ק מקאברין זי"ע אמר: עק"ב ראשי תיבות - א'ות ב'רית ק'ודש. שאל אותו אחד, והא כתיב עקב עם עין ולא עם אלף? ענה הרה"ק: בוודאי, אם שומרים על העין מגיעים ל-א'ות ב'רית ק'ודש
למאמר המלא...
|
|
הגב' פאינה קירשנבאום, הצהירה מראש שתשמור על זכות השתיקה בפרשת החקירה על שחיתות סביב משרדה.
עו"ד בוז'י הרצוג שמר על זכות השתיקה בפרשת החקירות של עמותות אהוד ברק, כשהתמודד על ראשות הממשלה, כיו"ר מפלגת העבודה.
הם אינם היחידים אבל הם דוגמא לנבחרי ציבור, שמזלזלים בציבור הבוחרים ובכנסת ישראל, שכלפיהם הם חבים חובת הסבר על מעשיהם.
למה הם עושים זאת – כי לפי החוק הקיים, הם רשאים לעשות זאת, למרות שאתית ומוסרית זה פסול.
למאמר המלא...
|
|
הבה ונזכיר נישכחות, קרובות דיין. וויליאם ג'ויס, המכונה גם "לורד האו-האו", תושב ארה"ב, אירלנד, בריטניה וגרמניה. יליד 1906, נקבר קבורת חמור בשנת 1946 לאחר הוצאתו להורג בתליה בבית כלאו לאחר שבית משפט בריטי מצאו אשם בבגידה בבריטניה בעת היותו אזרחה ודנו למוות בעטיה.
למאמר המלא...
|
|
ביבי נתניהו מנהל עסק דמוקרטי, שעובדיו הם חברי הממשלה, הדירקטוריון הם חברי הכנסת ולקוחותיו הם העם היהודי. לעסק של ביבי קוראים מדינת ישראל ומטרתו של העסק היא לפתח את היצירתיות של העם היהודי בפתרון בעיותיו.
למאמר המלא...
|
|
בבואנו לדון בסוגית הביקורת השיפוטית והפעלתה יש לבחון בתחילה את התפתחות הביקורת השיפוטית בעולם ובישראל ולהבין את בסיס התובנה של הביקורת השיפוטית בהתייחס לתקופה של לפני ואחרי חוקי היסוד תחת ההבחנה כי בישראל אין חוקה. רעיון הביקורת השיפוטית הגיעה לקידמת הבמה בדיון הציבורי לאחר מלחמת העולם השנייה.זהו אמצעי שניתפס אז כאחד הלקחים מעליית הנאציזם וכאחת הדרכים למניעת הישנותם של מקרים שכאלו עת משטרים טוטליטאריים שלטו בעולם וניצלו את החוקים הבעייתיים לשליטה במדינותיהם ובחלק מהעולם.
למאמר המלא...
|
|
נקודת המוצא שלנו בדיון החוקתי היא כי אלמלא היו מגבלות חוקתיות ברות-תוקף במשפט הישראלי, היתה הכנסת רשאית לחוקק ככל העולה על רוחה, ללא כל מגבלות. כדי להבין את המצב הזה, צריך לחזור אחורה בזמן, בוודאי לפני 1992, שנת קבלתם של חוקי היסוד "החדשים", ואפילו לפני 1969, השנה של בג"צ ברגמן - הפעם הראשונה שבה בית המשפט העליון, הרבה לפני השופט ברק, למעשה פוסל את תוקפו של חוק של הכנסת עקב סתירה בינו לבין חוק יסוד.
למאמר המלא...
|